מהר"ם על חולין קל״א

1 בתוס' ד"ה ה"ג וכו' אי נמי לא חשיב אלא מידי דבר אכילה כצ"ל:

2 ד"ה ת"ש וכו' וי"ל דלא משמע ליה שיהיה ספק לתנא. ר"ל דנראה לו דוחק לומר שיהא התנא מסופק: